UA-3629041-1דר' יעקב עזרא - דפריבלטור

דר' יעקב עזרא
מרפאה נוירולוגית משולבת


דף הבית >> מחלות לב >> דפריבלטור
 
הלב הפועם בגופנו הוא רקמה שרירית שפועלת כמשאבה ותפקידה להסדיר את תנועת הדם ברחבי הגוף. הפעילות החשמלית היא זו המאפשרת לשריר הלב להתכווץ בצורה הנכונה ובקצב הנכון, הפרעות קצב הינן אחד הגורמים השכיחים והמשמעותיים ביותר איתם מתמודדים חולי לב.  הבנת האלקטרופיזיולוגיה של הלב החלה בסוף המאה ה-19 עם המצאת מכשיר האק"ג שאיפשר רישום של ההולכה החשמלית בשרירי הלב. כבר בסוף המאה ה-19 זוהתה הבעיה הקלינית של מוות פתאומי עקב הפרעות קצב חדריות. השימוש בעיסויי לב, ועם השנים גם המצאת הדפריבלטור החיצוני, Transthoracic Defibrillators, אפשרו טיפול במקרה חרום שכאלה. בפברואר 1980 בוצעה בבית החולים האוניברסיטאי ג'ונס הופקינס ההשתלה הראשונה של דפיברילטור אוטומטי באדם. מאז ועד היום הפך המכשיר להיות בשימוש רב בקרב המרכזים הקרדיולוגיים ברחבי העולם ושינה את ההתמודדות עם הפרעות קצב חדריות באופן מקיף.
מכשיר הדפיברילטור משמש חולים קרדיאליים במקרים של פרפור חדרים ובמקרים של דום לב פתאומי. 
חולים הזקוקים להשתלה של מכשיר זה הם חולים שעברו התקף לב או חולים הסובלים ממחלה של שריר הלב. עקב מחלות אלה, הם נמצאים בסכנה למוות פתאומי הנגרם על ידי הפרעת קצב מהירה. פעולתו, המכונה דפיברילציה, נועדה להחזיר את קצב הלב לפעולה סדירה על ידי מתן שוק חשמלי ללב. 
זהו מכשיר המושתל בדופן בית החזה ומנטר את קצב הלב באופן מתמיד. ברגע שבו יאבחן הפרעת קצב מהירה, המסכנת חיים, הוא מתוכנת לתת שוק חשמלי המסדיר את קצב הלב ומחזיר אותו לדופק רגיל ופעילות רגילה, בכך הוא מציל את המטופל ממוות העלול להיגרם כתוצאה מהפרעת הקצב.
השוק החשמלי משתק רגעית את פעולת הלב וכך, כאשר הלב חוזר לפעולה, הוא יכול לפעום בצורה סדירה. השוק ניתן על ידי לוחות המתכת המושתלים ומונחים בקרבת הלב. 
מכשירים אלה הינם שתלים אשר, בדומה לקוצב לב, מפקחים באופן קבוע על קצב הלב של המטופל אך מסוגלים גם לספק שוק חשמלי כשישנה הפרעה בקצב הלב העלולה לסכן את חייו של המטופל. אם מכשיר הדפיברילטור האוטומטי המושתל מזהה פרפור חדרים הוא מסוגל לתת מכת חשמל ללב בזמן המתאים וזו היא הדפיברילציה.
הדפיברילטור הפנימי הראשון הינו המצאה ישראלית, פרי עבודתו של הקרדיולוג הישראלי ד"ר מישל מירובסקי. 
הדפיברילטור נראה כקופסא קטנה המשמשת מעין מחשב זעיר. המכשיר מחובר אל הלב באלקטרודות ומכיל סוללה ומספר מעגלים חשמליים. הוא מושתל מתחת לעור או לשריר בחלקו העליון של החזה, בסמוך לעצם הבריח. למכשיר קיים זיכרון המכיל מידע על מהירות וקצב הלב שלך, אשר ניתן למעקב על ידי הצוות הקרדיולוגי המטפל.
ישנם מקרים בהם הדפיברילטור המושתל של חולה מספק שוקים חשמליים באופן תדיר או במצבים לא מתאימים. מצב זה מצריך טיפול רפואי שכן הוא עלול לגרום להפרעות קצב מסוכנות. כמו כן, הוא מכלה את אורך החיים של סוללת המכשיר ובעיקר, גורם לאי נוחות משמעותית וחרדה לחולה. 
הפעלת המכשיר בנתינת שוק חשמלי מלווה בתחושת אי נוחות ולעיתים אף כאב ניכר עבור המטופל. חולים מתארים אותה כתחושה של חבטה חזקה באזור בית החזה שאורכת כמספר שניות. במקרים רבים היא אינה מורגשת כמעט שכן, פעימות הלב המהירות גרמו לחולה תחושת ערפול וסחרור. 
מלבד המצב הקיצוני בו נדרשת דפיברילציה (שוק חשמלי) מסוגל המכשיר להעניק אותות חשמליים אנטי טכיקרדיים או אנטי ברדיקרדיים בהתאם לצורך בהורדה או בהעלאה של קצב הלב, בהתאמה. 
CRTD- Cardiac Resynchronization Therapy Defibrillator:  
דפיברילטור המשולב עם קוצב דו-חדרי. הוא משמש כטיפול בהחזרת הסינכרוניזציה בין דופנות החדר השמאלי ובין החדר הימני והשמאלי. המכשיר נועד לטיפול באי-ספיקה של הלב ע"י כך ששולח פולסים חשמליים אל הלב הגורמים לשני חדרי הלב להתכווץ באותו הזמן וכך מקל/מטפל בסימפטומים של אי ספיקה של הלב כמו עייפות וקוצר נשימה.
לטיפול זה הצלחות רבות ומוכח כי הוא יכול לשמש לא רק כטיפול ארוך טווח אלא גם בחולים הממתינים במשך שנים להשתלת לב כאשר טיפול זה יכול להוות טיפול מגשר עד להשתלה.
 
 
השתלת הדפיברילטור
תהליך ההשתלה מתבצע תחת הרדמה מקומית ומתן תרופות במטרה להביא את המטופל למצב של אלחוש והירדמות. זריקת הרדמה מקומית ניתנת מתחת לעור, סמוך לעצם הבריח, בדרך כלל מתחת לצידו השמאלי. לאחר מכן מחדיר הרופא אלקטרודות דרך הוריד, אל הלב. בדרך כלל מושתלות בין אחת לשלוש אלקטרודות, בהתאם לצרכים של החולה. אלקטרודות אלה יחוברו למכשיר אשר יונח מתחת לעור החזה. ההמלצה המועדפת היא השתלה בצד השמאלי כך שהשוק החשמלי יהיה יעיל ויכסה באופן אופטימלי את החדר השמאלי. ישנם מקרים בהם מושתל המכשיר בצד הימני וגם בהם נמצאו תוצאות טובות.
לעיתים במהלך הפרוצדורה ייבחן תפקוד המכשיר במהלך הפרוצדורה על מנת להבטיח את יעילותו: קצב הלב מואץ באופן מלאכותי כשבתגובה לכך ייתן הדפיברילטור האוטומטי המושתל מכת חשמל וישיב את קצב הלב לתקינותו. חומרי ההרדמה יהיו אלה שיבטיחו כי המטופל לא יחוש כאב ממכת החשמל. עם סיום ההשתלה תבוצע תפירה של החתך. 
לאחר הפרוצדורה מועבר החולה לשהייה של מספר ימים במחלקה הקרדיולוגית ויידרשו מספר שעות עד שיוכל לקום ממיטתו ולשוב לאכול. 
החתך עלול לגרום לתחושת כאב בימים הראשונים לאחר ההשתלה וחולים רבים נעזרים במשככי כאבים על מנת לשפר את תחושתם. יש להקפיד לבחון את מקום החתך ולוודא כי הוא לא מזדהם. לעיתים ניתנת אנטיביוטיקה מניעתית כדי למנוע התפתחות של זיהום במקום. 
 
חרדה בעקבות השתלת דפיברילטור
 
השתלת הדפיברילטור מביאה עימה בדרך כלל שינוי באורח חייו של המטופל באפיקים שונים. עם שינויים אלה עלולים להופיע תסמינים המעידים על שינוי בסטאטוס המנטאלי של המטופל ועלייה בשיעורי הפרעות כמו חרדה ודיכאון. לאחר ההשתלה מדווחים חולים רבים על תחושה חזקה של אובדן שליטה ופחד מתמיד בכל הנוגע לפעולת המכשיר. (Flemme, 2011) 
המכשיר נועד להפחית סיכונים ולהאריך את חייהם של המושתלים אך, באותה עת הוא מביא איתו תסמינים רבים של מתח וחרדה, באפיקים שונים בחיי המטופל. בספרות המחקרית בתחום מתוארים סיפוריהם של אנשים בריאים, מתפקדים ונמרצים אשר מפגינים לפתע תסמינים של חרדה, דיכאון, אנהדוניה, בידוד חברתי ועוד.  העובדה כי המכשיר מושתל בגוף החולה, וניתן אף להרגיש את המכשיר במגע יד עדין, מנכיחה את החולי והופכת אותו לחלק אינהרנטי משגרת חייו של המטופל. כמו כן, פעולת המכשיר בארועים מסכני חיים עשויה להפוך את מושג המוות לממשי יותר בחיי המטופל ולהביא לעליה ניכרת בחרדות הנקשרות אליו. 
לאחר ההשתלה מגלים רבים מהמטופלים תסמיני חרדה וחלקם מצביעים על הפרעות חרדה, ברמות ובאופנים שונים. הספרות המחקרית בתחום ביקשה לעקוב אחר המושתלים ולהעריך את אותם תסמינים.
 
יחד עם זאת, מרבית המטופלים מדווחים על שיפור בתחושות החרדה המלוות בהשתלה, חוזרים לתפקוד נורמאלי ומביעים שביעים רצון מקיומו של המכשיר בגופם. 22% מהנבדקים דיווחו כי לא חל שינוי באורח חייהם, 16% דיווחו על שיפור באיכות חיים, 49% דיווחו על יותר מוגבלות באורח חייהם ו6% דיווחו כי אינם יוצאים כלל מביתם. 
להפרעות הפסיכיאטריות הללו ישנה השפעה מכרעת שכן, הן יכולות להגדיל את הסיכון להפרעות קצב ולפעילות המכשיר, כפי שהצביעו מחקרים מוקדמים שנעשו ביחס לממשק שבין הסטאטוס המנטאלי והתפתחותן של הפרעות קרדיאליות. (לדוגמא, Lampert et al., 2002)
מטופלים רבים מבטאים חרדה הקשורה בתפקוד היומיומי לאחר השתלת הדפיברילטור. הם מתארים חרדה רבה סביב היכולת לתת אמון במכשיר וחשש כי במקרה הצורך הוא לא יפעל כראוי. מאידך, ישנו חשש מתמיד שהמכשיר יפעל באופן פתאומי בסיטואציה בה הם יתקשו לפעול בהתאם. כך נוצר אצל החולה דפוס התנהגות חרדתי והימנעותי שהולך ומתקבע לאורך זמן. אחד ההסברים שניתן להתנהגות זו הינו הסבר המושתת על עקרונות ההתניה הקלאסית. לפיו, הופעת שוק חשמלי במהלך פעילות שגרתית תפתח בקרב המטופל רצון להימנע ממנה בעתיד מתוך חשש כי פעילות זו תביא להישנות האירוע הקרדיאלי. כך לדוגמא, כאשר מטופל מקבל שוק חשמלי במהלך שחייה בבריכה, המטופל קושר בין שני האירועים הללו ועלול להימנע משחייה עתידית. (Sears et al., 2008)
לעיתים בעקבות ההשתלה מצביעים המטופלים על תסמיני חרדה רבים בעלי אופי פוסט טראומתי. תסמיני פוסט טראומה חמורים נמצאו בקרב 13-25% מהמושתלים (Versteeg, 2011)
המחקר בתחום מצביע על כך שחלק מהמטופלים בהם הושתל הדפיברילטור מצביעים על תסמינים כמו פלאשבקים, סיוטי לילה וניסיון להימנע ממפגש עם תכנים המזכירים את המאורע. במקרים אלה, הגורם המעורר את התסמונת יכול להיות מחלת הלב ו/או השוק החשמלי הניתן על ידי המכשיר. חשיבות המחקר היא בהערכת גורמי הסיכון להתפתחות ההפרעה וכן, בהתאמת טיפול מיטבי. (Hamner et al., 1999)
נראה כי במקרים אלה, הופך המכשיר ל"מזכיר" מתמיד של המצב הקרדיולוגי הלקוי ועשוי להוות טריגר להופעת התסמינים. 
נמצא גם כי שיעור התמותה בקרב המושתלים שהצביעו גם על תסמיני PTSD כפול מאשר בקרב אלה שלא הצביעו על תסמינים אלה. נדרש מחקר עתידי בכדי לבחון את הנתיבים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים בהם עובר הקשר בין PTSD לתמותה מוגברת בקרב המושתלים. כותבי המאמר מציעים כי הדבר עלול לגרור אחריו ירידה בהיענות לטיפול הרפואי מתוך רצון של המטופלים להימנע מעימות עם התכנים הקרדיאליים. (Ladwig et al., 2008)
 
 
 
 
להזמנת תור במרפאה ניתן להתקשר 08-9758685 

לייבסיטי - בניית אתרים