UA-3629041-1דר' יעקב עזרא - בלוג

דר' יעקב עזרא
מרפאה נוירולוגית משולבת


דף הבית >> בלוג
בלוג          
 
לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט
תגובות

רינה

 החולה הצעירה, רינה (שם בדוי), שנכנסה אלי למרפאת כאב נראתה סובלת. היא הלכה כשגופה כפוף, פניה מעוותות מכאב והיא גוררת את רגלה הימנית. בעלה ליווה אותה, חמור סבר ומודאג. שניהם התיישבו על הכיסאות ונשאו אלי את מבטם.  חצי שנה קודם לכן רינה הגיעה לעבודתה וברגע שהתיישבה בכסאה, חשה כאב עז בגב התחתון. הכאב קרן לשתי הרגלים וגרם לה לעצור את נשימתה. מאחר שהיא לא הצליחה לזוז, נאלצו לפנות אותה למיון שם נבדקה ע"י אורטופד ועברה בדיקות רנטגן. הבדיקות היו תקינות. היא קיבלה זריקה נגד כאבים ושוחררה לביתה. בשלב ראשון לאחר מכן,  חל שיפור מסוים במצבה והיא אף חזרה לעבודה, אך כעבור מספר ימים שוב חלה החמרה במצבה עד כדי כך שנאלצה להפסיק את עבודתה. עם הזמן הכאבים החמירו והתפשטו גם לזרוע ימין. רינה פנתה לרופא המשפחה אשר הפנה אותה לאורטופד. האורטופד המליץ על בדיקת CT של עמוד השדרה המותני, פיזיותרפיה וטיפול במשככי כאבים.  בדיקת הCT - היתה תקינה. מאחר שרינה התלוננה על כאבים וזרמים  ברגלים, רופא המשפחה הפנה אותה לבדיקת נוירולוג. גם הנוירולוג לא מצא ממצאים מיוחדים בבדיקה אבל שלח אותה לבדיקת EMG (בדיקת הולכה עיצבית) בחשד לפגיעה בעצבי הרגלים. גם בדיקה זו היתה תקינה. לאחר חודשיים של כאבים, הקושי לתפקד הלך והחמיר. הכאבים הפכו עזים והפריעו לה להירדם. בלילות, לאחר ששכבה דקות ארוכות במיטה תוך כדי ניסיון למצוא תנוחה נוחה והצליחה סופסוף להירדם, התעוררה מכל רחש קל. למחרת, התעוררה כאילו לא ישנה כלל-  עייפה מתוחה ועצבנית. החיים שלה ושל בעלה הפכו לבלתי נסבלים. העובדה שלא נמצאה שום סיבה לסבלה לא הקלה את מצבה אלא רק החמירה את המצוקה ואת אי הוודאות. הרופא הבא שהגיעה אליו היה נוירוכרורג. הוא שלח אותה לבדיקה MRI עמ"ש צווארי. בבדיקה זו נמצאה פריצת דיסק זעירה שאינה לוחצת על חוט השדרה ועלתה השאלה האם צריך לנתח אותה או לא. בצר לה פנתה לרופא נוסף שעבר על כל המסמכים, הביט בה ואמר לה: "גברת אין לך שום דבר, הכל בראש שלך, כדאי שתחזרי לעבודה". רינה נפגעה עד עמקי נשמתה. היא הרגישה שמתייחסים אליה כאל שקרנית. בעלה אשר תמך בה מתחילת המחלה הביט בה גם הוא ואמר: "אולי כדאי שנלך לפסיכולוג?" הפעם רינה הרגישה ממש נבגדת. אפילו בעלה אינו מאמין לה וחושב שהיא משוגעת , אבל הכאב כל כך אמיתי! כל כך מגביל. ככל שחלף הזמן רינה גילתה שיש שני סוגי רופאים: אלו שבטוחים שהכאב שלה נובע מבעיה גופנית במבנה השלד או העצבים (אך אלו הלכו והתמעטו עם הזמן) ואלו שחושבים שיש לה בעיה נפשית, שהיא מגזימה או שהיא מדמיינת את הכאב. גם היא התחילה לפקפק בעצמה. האם היא משוגעת? האם היא מדמיינת? מצב הרוח שלה הלך והידרדר והכאב הלך והחמיר. היא היטלטלה בין שתי האפשרויות: האם אני משוגעת/ פסיכית/ מדמיינת את הכאב או שאני סובלת ממחלה קשה כגון סרטן שפשוט עדיין לא גילו? האם המחלה שלי היא גופנית או מחלה נפשית?
כאשר הגיעו  אלי למרפאת כאב, חשתי את הספקנות וחוסר האמון בעיניהם. לאחר קבלת סיפור המחלה, ביצוע הבדיקה הגופנית והתייחסות לכל בדיקות העזר שעברה, הסברתי להם שאני יודע ממה רינה סובלת וכיצד ניתן לעזור לה. נדמה לי שהתגובה שלהם היתה תערובת של חוסר אמון מהולה בשביב תקווה.  כיצד כל הרופאים עד כה אמרו שהם אינם יודעים מה יש לה ובפשטות כזו אני אומר שאני יודע ממה היא סובלת?  ישנה אמירה בין הרופאים ש"הרופא האחרון הוא הרופא הטוב ביותר". כלומר- כולם עשו את כל הבדיקות ועכשיו כל מה שנותר לי לעשות הוא לעבד את החומר שנאסף עד כה.  
ובכל זאת, כיצד היתה לי החוצפה לומר לה שאני יודע ממה היא סובלת למרות שכל הרופאים עד כה לא יכלו לומר לה ממה היא סובלת?
בעצם, רינה סובלת מאחת התסמונות שניתן לכנות בשם "תסמונות סף נמוך". תסמונות סף נמוך הן קבוצת תסמונות  גדולה ושכיחה מאד שבהן החולה מפתח סף נמוך במיוחד לכאב כרוני. אותו הגירוי שבעבר כמעט לא הפריע לו, גורם לו כיום לכאב בלתי נסבל. התהליך המוביל להתפתחות תסמונת סף נמוך הוא תהליך של מעגל קסמים.
בחלק מן המקרים אפשר לזהות את האירוע המכונן שהתחיל את התהליך. בד"כ מדובר באירוע טראומטי. במקרה של רינה, האירוע המכונן היה כאב הגב הפתאומי בו לקתה. לא תמיד ברור מה היתה הסיבה לכאב הפתאומי, ייתכן שזה היה כיווץ שרירים או תנועה חדה ולא נכונה, אבל האירוע הזה גם להתפתחות מעגל קסמים שלילי. הכאב החד גרם לחרדה, אשר גרמה לעליה במתח השרירים, אשר גרמה להתגברות הכאב. התגברות הכאב, גרמה לרינה לשכב במיטה ולא לזוז. ההימנעות מתנועה, גרמה להחמרה בכיווץ השרירים ולעליה נוספת ברמת החרדה. כעת, שמצב העוררות הגופנית כל כך גבוה, אין פלא שרינה לא הצליחה להירדם. חוסר השינה, גרם לעצבנות, למתח ולהחמרה נוספת בכאב. הריצות בין הרופאים וביצוע בדיקות העזר המרובות רק החמירו את חוסר הוודאות, את המתח וכמובן את הכאב. ניתן לומר שרינה סובלת מתסמונת סף נמוך שהתפתחה במנגנון של מעגל קסמים. ההסבר הזה נשמע כל כך פשוט והגיוני, נכון? ואכן כך חשבו רינה ובעלה והנהנו בהבנה והקלה עצומה.
כפי שכתבתי במאמר הראשון, היה שינוי שהתחולל בי וגרם לי להיות מסוגל לטפל בחולים אלו בצורה הרבה יותר יעילה. בשלב מסוים הבנתי שהתפיסה הדיכוטומית של הרפואה המודרנית מפספסת בגדול.  לא מדובר בבעיה גופנית שגורמת למתח נפשי וגם לא בבעיה נפשית שגורמת לסבל גופני אלא במעגל קסמים. אפשר לצייר את ההבדל בין הגישות בצורה הבאה:
                                                                                       -->
גוף --> נפש                 גוף <-- נפש                         גוף          נפש
 
 
                                                                                       <--
כאשר מבינים שאין צורך לחפש האם מדובר בבעיה נפשית שגרמה לבעיה גופנית וגם אין צורך לחפש את המרכיב הפיזי שגרם לכאב, התהליך הטיפולי נעשה הרבה יותר ברור. כל מה שצריך לעשות זה להעלות את הסף ולשבור את מעגל הקסמים. אבל על זה אכתוב בפעם הבאה.     
לעמוד הפוסט תאריך: 08/11/2011 11:52:00 תגובות:
להזמנת תור במרפאה ניתן להתקשר 08-9758685 

לייבסיטי - בניית אתרים